מחשבות ותהיות וקצת מדברים אחרים

למציאות אינו אלא מקרי.
התבקשתי להבהיר.

--

משתפת

סתם שירים

.

בוץ+פאם אישיוז

באחד בלילה יש לי זמן להיות לסבית...

״ניצחתי את השדים כולם״.שחור על גבי האבן.חרוט בגרפיטי,אולי בדם.סמטאות המטרופלין עטופות בדממה.שומרות על הסודות הקמוסים של המהלכים בה מידי יום.ובעקר בלילה.נימוסיות כשור.מקבלות את כל ההולכין בהן.שם אתה מרגיש בנח להיות אתה.ליצור מציאות אחרת שאינה בת חלוף.להתמכר לקצב.לאורות.לאווירת הזמן שמשאירה אותך צעיר לנצח.
לחיים.שם אתה יכול לפרוש את מסכת חיי היום-יום הקשוחה ולהחליפה ולו לכמה שעות להנאה מוחלטת.שם אתה יכול לזקוף בגאון,להרים ראש ולהיות גאה.גאה זה לא דופי.גאה זה הדגל.זו הגדולה שבפיקחות.שבהבנה .זו הדרך שלך לחיות ולא בשקר.זו הדרך שלך להוציא את הצבעים מבין הצלילים.והם שם חבויים מנסים רק להשתחל ולו רק לכמה דקות.שם המוזיקה מקבלת מדליה אחרת.שם כל חדרון נהפך לפאב.שם המקומות הזניחים ביותר, מקבלים עוד הזדמנות לחזור לקדמת הבמה.להחשף.לקבל את הבאים הגאים.שם לכל גרפיטי יש כבוד.כל סיסמה לא נמחקת.חופש ביטוי למילים.לאותיות.למה שמעבר.
״ניצחתי את השדים כולם״ שחור על גבי האבן.חרוט,בגרפיטי.אולי בדם.העיקר ניצחתי.

אכן אהבה היא שורפת..עדיף סטירה אוהבת מנשיקה בוגדת יש כאן מישהי יפה להכיר?