ברוכה הבאה

הזמן הוא התרופה לכל מחלה ולכל מכאוב,כך אמרת לי בבטחה כשאחרייך נסגרה הדלת והמשכת אל חייך החדשים,נשמתי אז עמוקות כי ידעתי שלא תמיד יהיה ביכולתי לעשות זאת,לא כשאיזכר בפנייך שהבריקו אל תוך נישמתי כל בוקר,לא כשאדע שאיבדתי אותך הזמן חלף לו ומשנתי היקצתי כשדמותך הופיעה שוב ושוב בחלומי ובתוך החדר הקטן שלי,שלא רציתי שיהיה בו,רציתי להשאיר כמה שיותר מקום בשביל שאוכל לדמיין אותך,הלב שלי נשאר פרוץ ורק בשביל היום שתרצי לחזור
הזמן שט וחלף לו ומשנתי היקצתי כשהפסקתי לראות אותך יושבת בשמלה לבנה בתוך חלומי הורוד,התעוררתי כשמצאתי מנעול חדש ללב הפרוץ ולמדתי לסגור דלתות. כל הזמן הזה,הזמן לא הפסיק לנוע,חלף לו וחלף לי ואם היית פה הייתי מוסיפה ואומרת לך שהזמן היה התרופה הכי טובה למחלה שלי אבל מיד אחריו חליתי במחלה שנקראת הזמן,הזמן שאיבדתי.