בלוגים - אור (חור) ואהבה (וקרפדה)

לא כייף לדעת שרק אני אציל אותי
לא נחמד לחיות בתחושה שהכף צריכה להיות תמיד בידי תוך כדי בחישה
לא רוצה לאכול דייסה בסופו של דבר
ואם כבר אז בצוותא בראש טוב
אך עכורים הזורמים באמצע הדרך
ואומרים לי צחקי צחקי חייכי והיי מאושרת
על מה ולמה התחלקו על שכלם
ללא רגש ללא הגיון מה נותר
שק עור ועצם תלוי על קולב צחוק

רקמת עולמנו נותרה דקיקה ויבשה
עוד שבוע שבועיים חודש חודשיים נהיה רק קשקשים

ובמקרה תבוא הרוח או שיעבור מישהו באקראי ויעיף הכל בטעות
וסוף לסיפור.





בת אדם.