בלוגים - אור (חור) ואהבה (וקרפדה)

כבר שנתיים מכוונת את הצליל המזייף ההזוי הזה
לא מצליחה לעמוד בדיוק בנקודה הנכונה של המציאות
זה מוגזם כי רק אני יודעת כמה הפרטים מלאים בכלום באין
זה לא נחמד לעמול לבד לכוונן רק בכדי להצטרף למנגינה הלא מוצלחת
המצב מחייב אך מבחינתי עדיף להיזרק לאי בודד
כבר שנתיים שמחברת יד לרגל רגל ליד מנסה להפעיל את הלב שנדם
לא מצליחה בקלות להשתכנע כבעבר
המשוכה האחרונה נכנסה לי בדיוק באגן ים התיכון במרכז הגוף
וכמו רדפה אחריי להלום בי עד אכנע
אז נכנעתי
והיא נפלה צליל מתכת ארוך נשמע
ראיתי איך עורי מתייבש מתקלף ונושר
הבטתי במראה ראיתי כל מיני סיפורים תקועים בגוף זרה
ללא ליטוף הפרקים המתקשים
ללא תנועת גמישות מהסביבה הקרובה
אומרים יש באופק עוד משוכות
עכשיו מכוונת מיתרים
את כל מה שנקרע זרקתי
את כל מי שסיבב הרחקתי
כמה חבל יש בעולם המופלא
חבל שהיא לא הצליחה לפלוט מילים מנחמות מרפאות
חבל שהיא לא הסבירה את המצב
חבל שהיא לא חשבה בגדול
חבל שהיא קרעה בי את כל החבלים
עתה החבל פרום
לא יודעת אם לקלוע אותו שוב
עסוקה בכיוון הצלילים
אחרי המפץ הגדול ממש לא קל למצוא שוב את הקולות הנכונים






בת אדם.