זהו, חזרתי למרכז. בשלבי התאקלמות, עדיין נרגשת מכל ההמולה מרצון הזו. I have no one to blame but me. ומה עוד? כל כך הרבה זמן נמנעתי מכל זה עד שעכשיו נותרו לי כוחות רק לדבר האמיתי. לא יודעת אם זה מרתיע או מקרב, אבל... למי אכפת?