אז נפרדנו והימים כל כך קשים בלעדייך אהבה שלי.
כל דבר קטן מזכיר לי אותך!
השירים כבר לא נשמעים אותו דבר והסרטים שראינו כבר לא מצחיקים כמו פעם.
אני מתגעגעת לבדיחות האישיות שלנו,
לשטויות שעשינו יחד, לסקס הפרוע והלוהט שלנו, לחיבור המטורף שהיה בנינו, לחיוך שלך על הבוקר, לחיבוק שלך, לנשיקות הקטנות שחיכיתי שיהיו מטריפות יותר,
מתגעגעת להרגשה הבטוחה שלא חשוב מה יקרה הכול יסתדר כי האהבה בסוף תמיד מנצחת .
זה כמו פיצול אישיות.
הראש מבין שצריך להמשיך הלאה אבל הלב בשלו, רק רוצה לחזור לאהבה הגדולה שהייתה, לחזור למקום שבו היה טוב ובטוח
מה אני מחפשת?
תמיד חשבתי שזה פתטי ונואש לשלוח הודעה למישהו שהוציא אותך מהחיים שלו,
שפשוט לא רוצה לראות או לדבר איתך יותר ובכל זאת לשלוח הודעות כמו משוגעת.
אז שלחתי הודעה מתוך געגוע,
שלחתי הודעה כי הראש שלי עדיין מבולבל.
שלחתי הודעה כי קשה לי לשחרר ממך.
שלחתי הודעה כי המחשבה שתהי עם מישהי אחרת שוברת אותי.
שלחתי הודעה כי העובדה שלא אדבר או אראה אותך יותר שוברת לי את הלב מחדש.
כתבתי את כל זה כי הראש עדיין מבולבל, כי הלב לא מפרה ואינו נותן מנוחה.
אז עכשיו אהבה שלי אני מנסה לשחרר ממך.
